מיגון אש הוא אחד המרכיבים המרכזיים בתכנון מבנים, מפעלים ועסקים, במיוחד באזורים עם סיכון גבוה לשריפות. שריפות עשויות להיגרם ממגוון גורמים, כגון תקלות במערכות חשמליות, חומרים דליקים, או טעויות אנוש, והשפעתן יכולה להיות הרסנית – הן מבחינת חיי אדם והן מבחינת נזק לרכוש. תכנון מערכות מיגון אש נכון, הכולל פתרונות גילוי, כיבוי, פינוי והדרכה, יכול למנוע או לצמצם את הנזקים באופן משמעותי.

במאמר זה נסקור את המרכיבים השונים בתכנון מערכות מיגון אש, הדרישות החוקיות, איך לבחור את המערכות המתאימות, וכיצד ניתן לתכנן את המערכות בצורה שתשמור על הבטיחות בכל מצב.

מהם מרכיבי מערכות מיגון אש?

תכנון מערכות מיגון אש נועד לגלות, להתריע ולמנוע את התפשטות השריפה, ולהגיב באופן מיידי כדי להבטיח את שלום העובדים והמבקרים במבנה. ישנם מספר מרכיבים חשובים במערכות המיגון:

מערכת גילוי אש

מערכת גילוי אש היא המרכיב הראשון בבניית תכנית בטיחות אש, והיא אחראית לזהות את התפשטות השריפה בזמן מוקדם ככל האפשר. גילוי מוקדם מאפשר תגובה מהירה יותר, צמצום נזקים והתפשטות השריפה.

הגלאים מחוברים למערכת התרעה (כמו אזעקה) שתפעיל אמצעים נוספים במקרה של זיהוי שריפה.

מערכת כיבוי אש

כשהגלאים מזהים שריפה, נדרשת תגובה מיידית למנוע את התפשטות האש. ישנן מערכות כיבוי שונות שיכולות להיות מותקנות במבנים:

מערכת פינוי ושלטי יציאה

מערכת פינוי ויציאה היא קריטית במקרה של שריפה. במקרים כאלה יש צורך להבטיח שכל העובדים והמבקרים יוכלו לצאת במהרה ובבטחה. חלק מהמערכות כוללות:

דילוג לתוכן