בענף הבנייה בישראל, איטום מעברי אש עדיין נתפס אצל לא מעט גורמים כעוד סעיף טכני קטן במחירון, עוד “עבודה משלימה” שניתן לפתור במהירות – מעט סיליקון, קצף פוליאוריטני, וסיימנו.
בפועל, מדובר באחת השגיאות המסוכנות ביותר בתחום בטיחות האש.
איטום מעברי אש ועשן הוא אחד המרכיבים הקריטיים ביותר במערך ההגנה הפסיבית של מבנים, והוא מהווה קו ההגנה הראשון לעצירת התפשטות אש, חום ועשן בין אזורי אש שונים.
כאשר האיטום אינו מבוצע נכון – גם מערכת גילוי וכיבוי מתקדמת לא תוכל לפצות על כך.
⸻
מהו איטום מעברי אש – ולמה הוא כל כך קריטי?
בכל מבנה קיימים מעברים רבים של מערכות דרך קירות ותקרות:
חשמל, אינסטלציה, מיזוג אוויר, תקשורת, ספרינקלרים, תעלות ועוד.
כל מעבר כזה חוצה אלמנט אש (קיר או תקרה בעלי דירוג אש), ועלול להפוך ל”פרצה” דרכה אש ועשן יתפשטו במהירות בין חללים ואזורים.
תפקיד איטום מעברי האש הוא:
להשיב לאלמנט את דירוג האש המקורי שלו – גם לאחר חציית המערכות.
לא מדובר באיטום רגיל.
לא מדובר בסיליקון.
לא מדובר בקצף סטנדרטי.
מדובר במערכות איטום ייעודיות, שנבדקו במעבדות, מאושרות לפי תקנים, ומותאמות לסוג האלמנט, סוג המערכת, קוטר המעבר ותנועתיות הצנרת.
⸻
תקן 2174 – לא המלצה, אלא חובה
איטום מעברי אש בישראל מחויב לעמוד בדרישות ת״י 2174, תקן העוסק בשיטות, חומרים, בדיקות ותצורות לאיטום מעברי אש ועשן.
התקן מגדיר:
• אילו חומרים מותרים
• באילו תצורות מותר להשתמש
• כיצד יש לבצע את האיטום
• ואיך מוכיחים עמידות באש לאורך זמן
חריגה מהתקן = סיכון בטיחותי + סיכון לקבלת אישור אכלוס.
⸻
בית מקצועי שנבנה על בטיחות אש – דור אחר דור
החיבור שלי לתחום אינו מקרי.
אני מגיעה מבית שחי ונושם בטיחות אש:
מסבא דויד פילו, שהחל את דרכו כלוחם אש והתקדם לתפקידי פיקוד, חקירה ומבצעים,
דרך אבי חנן פילו – חבר בוועדות מומחים, שותף מרכזי בגיבוש תקן 2174 ונציג של חברות יצרניות מובילות בעולם בתחום חסמי אש ומיגון פסיבי.
כיום, כיועצת לאיטום מעברי אש ועשן, אני מלווה פרויקטים מתוך ראייה מערכתית:
תכנון, מפרטים, התאמת פתרונות, פיקוח, וליווי עד קבלת האישור הסופי.
לא “מכירת חומר”.
לא “המלצה כללית”.
אלא פתרון הנדסי מותאם לכל מעבר.
⸻
למה אסור להתפשר?
כי אש לא מחכה.
כי עשן הוא הגורם מספר אחד לתמותה בשריפות.
כי מעבר אחד לא אטום יכול להפוך אירוע קטן לאסון.
ובסופו של דבר –
זה לא עניין של תקן.
לא עניין של בירוקרטיה.
זה עניין של חיי אדם.
ולפעמים – של החיים שלנו עצמנו.
